בניית אתרים
   דף הבית    מזמורי הכהנת    ☺ ניווט מהיר באתר ☺    מערכת האתר     אָבֵרָה מָנְגיסְטוֹ

פורום ספרים ומוזיקה


☺המלצות ספרים ☺
[חזרה לפורום]  
מחבר הודעה
[ara_]
  אסתרי של אומרי טגאמלק אברה כבר קראתם??   30/12/2007 11:47 

הצטרף בתאריך :
21/10/2007 15:19

אחרי הכתבה בשבעה ימי של ידיעות אחרונות, כל שנותר היה לחכות לצאת הספר,
לשמחתי לא היה מדובר בזמן רב .
אני בדף הראשון, הכותרת קורצת לי היא באמהרית אני אומרת לעצמי, וחיוך מרוח על פניי
פתיחה טובה חשבתי, לשמחתי השימוש במילי באמהרית נמשך לאורך כל הספר, ג מי שלא כל כך שולט באמהרית יכול להבינן עפי ההקשר.
אולי אני
מתעכבת בשולי
אבל, בדכ כשאני קוראת ספרי זרי אני תמיד תוהה לעצמי כיצד מבטאי נכונה את השמות, המקומות והפע, הפע ידעתי להגות את המילי, הכרתי אותן, אני חיה אותן הן עשו לי אסוציאציות באמהרית וזו הייתה הרגשה נפלאה.
ג צורת הכתיבה קסמה לי מאוד, בהירה, רהוטה וקולחת, כזאת שהופכת את מסע הקריאה לנעי ומרתק לכל קורא.
בחלק הראשון של הספר, הרגשתי שאני חיה כל מילה ומילה, הרגשתי, ראיתי, הרחתי וטעמתי מהכל, הצלחתי להיסחף בתוך מילות הספר, הכל היה ככ חי מולי, ראיתי את ההורי, האחי, הדודי, השכני כשה רעו את הצאן, כשה הביאו מי, כשחרשו את האדמה, כששתו את
הבונה, כשחגגו את הסגד, כשסיפרו את הטרת טרת, כשקיימו את החתונות,
ראיתי איך אימי
טוחנת את גרגירי החיטה לקמח, ראיתי את אבא
כשחתך את המוסאית
בשבת. ובנינו, כמה פעמי ספר גר לכ לדמיין באמהרית ? לדמיין אתיופיה?
הצלחתי לחוש באמונה , בתקווה , באהבת הארץ, באידיאולוגיה וציונות יוצאת דופן שהסתכמו במילה אחת ירושל.
בחלק השני של הספר, החלק היותר קשה,משמעותי ומורכב לדעתי, התחלתי לקבל מושג על העלייה דרך סודן,על הפחד, הייסורי הקשיי, חוסר הוודאות וכל זה למה? ירושל.
מזה זמן רב יש לי הרוש כי רוב עולי מסודן עדיין מתקשי לספר, לשתף, להוציא ובצדק את מה שקבור בבטן ובחלק הזה הרגשתי שחסר לי משהו, שאני צמאה לעוד מידע על מה שהלך ש, שלא נאמר הכל ואולי זו אני שלא הבנתי מבין השורות.
בתור מי שלא חוותה את המסע, היה חשוב לי לשמוע, לדעת ג א יהיה קשה לעטוף זאת במילי יפות .
החללי הריקי
במסע סודן
הזכירו לי את הפע בה דודי החל לספר לי על סודן, ראיתי איך עיניו נצצו, ואיך לא מצא את המילי המתאימות לתאר את המסע, ניסה להסביר לי את ההליכה ללא נודע והכל בגלל מה? ירושל.
הנכונות לצאת, לעזוב הכל בשביל להגשי את החלו!ירושל. זה בלתי נתפס, יותר לא אמר.
בהגעה לארץ האבות לאחר תפילות של אלפי שני, לאחר כל הייסורי, הסבל, האבידות,כשמגיעי לארץ המיוחלת אבל רואי שזה לא כמו שחלמו עליו, לא כמו שסיפרו לה, ציפית למפץ גדול, ובספר פחות הרגשתי מפץ, הייתה אכזבה. התיעוד של המפץ הוא חשוב מאוד בעיניי. בייחוד משו שאני עדיין מרגישה ברסיסי תוצאות אותו מפץ ממש מול הפרצוף. וג,תיאור החיכוך שבמעברי השוני והרבי, בצמתיבחייו של פטגו, גיבור הספר היה קצת חסר לי.
א היה ויש לי חשש שאי פע אני אשכח משהו ממה שאני, מהזהות האתיופית שלי,
מהמנהגי שלי, התרבות שלי, הרי שהספר הזה נתן לי סוג של מענה, תחושת הקלה שכזו זה מתועד! ואת זה אף אחד לא יוכל לקחת, למחוק או לשנות, כול מכתוב.
חלק נוסף בספר הוא תולדות ביתא ישראל, הזכיר לי מאוד ספר היסטוריה, רק שהפע זה מדבר ממש קרוב אליי,
א עד עכשיו הייתי שומעת על רבני וחכמי שחירפו נפש ומתו על קידוש הש, זה קורה ג פה אצלי, אלה ה הגיבורי שלי ! כל הסיבות שלנו להתגאות במורשת, בתרבות, בהיסטוריה נמצאי פה בספר.! הסיו הזה של הספר גר לי להרגיש שאני לא סת כאן, וג לא בחסד של הלבני, אלא בזכות, בזכות של כל האחי,האחיות, הדודי, הדודות, הסבי , הסבתות והכהנות ששמרו בקנאות על הדת היהודית
במשך אלפי שני, שחירפו נפש על קידוש הש, בזכות ורק בזכות, אנחנו כאן.
וזה , זה גר לי להרגיש גאווה מחד ומאידך אני נזכרת באיזה מציאות אני חיה, מדינה שרואה בי ספק יהודיה, מערכת חינוך שמלמדת שציונות יש רק באירופה ושהיסטורית יהדות אתיופיה לא זכתה למילה אחת בספרי ההיסטוריה אלא כסיפור גבורה של סוכני מוסד.
כולי תקווה שמי שקורא את הספר יקרא ויפני את תוכנו ומסריו כי אין מדובר בעלילה דמיונית וסתמית,זאת התרבות שלנו. חובה בכל בית יהודי ואתיופי בפרט!
בהזדמנות זאת הייתי רוצה להודות לסופר אומרי טגאמלק אברה על הספר המדהי, שהוא הרבה יותר מעוד ספר קריאה. תודה.
שבוע נהדר לכול!




"עליך להיות השינוי שאתה רוצה באחרים" גנדי
   
[אדנה]
  היי, אומרי מגיע לאוני' ת"א,   06/01/2008 23:15 

הצטרף בתאריך :
31/10/2006 20:02
לשיחה על הספר, את מוזמנת (פרטים בפורום הראשי).
אדנה



   
[אדנה]
  הי, גברת, המפגש נדחה לשבוע הבא..   08/01/2008 08:44 

הצטרף בתאריך :
31/10/2006 20:02
המפגש נדחה לשבוע הבא, מקווה שזה עוזר לך להגיע.
 



   
[estiay]
  ביקורת מאלפת!   26/01/2008 09:06 

הצטרף בתאריך :
16/11/2006 17:31
אני במהלך קריאתו של הספר...
 
קניתי לאימי את הספר - והיא מספרת איך כל משפט מעורר משהו אחר, איך כל חלק פותח פצע או זכרון מתוק אחר.
 
איך היא יכולה להיות רגועה כי הנה אנשים יזכרו, כי הנה יהיה מי שיספר לילדים שלי את הסיפור - כי הי לא מסוגלת לדבר על זה יותר מידי...
 
בעיניי, זו עוצמה אמיתית של ספר, לא רק יכולות הכתיבה אלה האפקט שיש לסיפור על קוראיו....
 
ונראה לי כי זו רק ההתחלה..
 
 




נמייה
   
[מולאט]
  אסתריי ספר מעולה   23/12/2009 14:06 

הצטרף בתאריך :
26/11/2007 12:00
בחור כישרוני מאוד הוא אומרי


   
דף : 1     1 |    >>1

[חזרה לפורום]  
מנהלי האתר - ישראל אדנה יסמני, אדנה זואודו 


ישראלים ממוצא אתיופי| יהודי אתיופיה| ביתא ישראל| אתיופים| תרבות אתיופית| מוזיקה אתיופית| נשים אתיופיות| גברים אתיופים, היכרויות אתיופים| קומדיה אתיופית| היסטוריה אתיופית| זמרים אתיופים |